בעברית יש עתיד אחד: "אני אלך". באנגלית יש שתי דרכים, וההבדל ביניהן הוא בכוונה — האם זו תוכנית שכבר החלטתם עליה, או החלטה של הרגע.
am/is/are + going to + פועל
זו הצורה לתוכנית. משהו שכבר החלטתם עליו לפני שפתחתם את הפה.
I am going to visit my aunt.
תוכניות
- I am going to study tonight. — אני הולך ללמוד הערב. (כבר תכננתי)
- We are going to move to a new house. — אנחנו הולכים לעבור לבית חדש. (החלטה קיימת)
- She is going to be a doctor. — היא הולכת להיות רופאה. (תוכנית לעתיד הרחוק)
- They are going to buy a car. — הם הולכים לקנות מכונית.
וגם: מה שרואים שעומד לקרות
כשיש סימן ברור בהווה שמשהו עומד לקרות, משתמשים ב־going to — לא ב־will.
Look at the clouds — it's going to rain.
סימנים בהווה
- Look at those clouds! It's going to rain. — תראה את העננים! עומד לרדת גשם. (רואים את זה)
- Careful! You're going to fall. — זהירות! אתה עומד ליפול.
- The bus is full — we're going to be late. — האוטובוס מלא — אנחנו נאחר.
⚠️ אחרי going to תמיד בא פועל בצורתו הבסיסית. "I'm going to played" שגוי. ואל תבלבלו עם הווה ממושך של הפועל go עצמו: "I'm going to school" זה "אני הולך לבית הספר" — פועל אחריו אין.
אני הולך לקנות ספר.
✗ I'm going to buying a book.
✓ I'm going to buy a book.
אחרי to תמיד הפועל הבסיסי — זה נכון לכל to באנגלית, לא רק כאן.
מה נכון: "We ___ going to travel next summer."
התשובה: are. we — are.
מתי משתמשים ב־going to?
התשובה: לתוכנית שכבר החלטתי עליה. תוכנית, או משהו שרואים שעומד לקרות.