לפעמים לא מעניין מי עשה את הפעולה, אלא מה קרה. "בנו את הבית ב־1920" — מי בנה? לא חשוב. באנגלית יש לזה מבנה קבוע.
to be + הצורה השלישית
הפועל to be נושא את הזמן, והפועל העיקרי עובר לצורה השלישית.
The house was built in 1920.
פעיל מול סביל
| פעיל | סביל |
|---|---|
| They build houses. | Houses are built. |
| They built the house. | The house was built. |
| They will build a school. | A school will be built. |
מתי משתמשים בזה
- English is spoken all over the world. — אנגלית מדוברת בכל העולם. (מי מדבר? כולם — לא רלוונטי)
- My bike was stolen yesterday. — האופניים שלי נגנבו אתמול. (לא יודעים מי)
- The letter was written by my grandmother. — המכתב נכתב בידי סבתא שלי. (by — כשכן רוצים להגיד מי)
⚠️ הזמן יושב על to be, לא על הפועל העיקרי. "The house is built in 1920" שגוי — צריך was, כי זה קרה בעבר.
הבית נבנה ב־1920.
✗ The house is built in 1920.
✓ The house was built in 1920.
הזמן נמצא ב־was, והפועל העיקרי נשאר built.
מה הסביל של "They cleaned the room"?
התשובה: The room was cleaned.. עבר ⇐ was, ואחריו הצורה השלישית cleaned.
💡 בעברית יש לזה בניינים — נפעל, פועל, הופעל. באנגלית אין בניינים בכלל: תמיד to be ועוד צורה שלישית, בכל זמן.