במקום "של אני" אומרים "שלי", ובמקום "ל הוא" — "לו". מילת היחס מקבלת סיומת שאומרת על מי מדובר. כך נוצרות מילים כמו שלי, לך, אותו, איתנו, בשבילם.
ארבע מילות יחס, בכל הגופים
| גוף | של | ל | את | עם |
|---|---|---|---|---|
| אני | שלי | לי | אותי | איתי |
| אתה / את | שלך | לך | אותך | איתך |
| הוא | שלו | לו | אותו | איתו |
| היא | שלה | לה | אותה | איתה |
| אנחנו | שלנו | לנו | אותנו | איתנו |
| אתם | שלכם | לכם | אתכם | איתכם |
| הם | שלהם | להם | אותם | איתם |
כל פועל — ומילת היחס שלו
יש פעלים שבאים עם "את", ויש שבאים עם "ל", "מ" או "עם". הסיומת באה על מילת היחס שהפועל דורש: רואים אותו, עוזרים לו, מבקשים ממנו, מדברים איתו.
עזרתי לו · ראיתי אותו
לאח שלי היה קשה עם השיעורים.
✗ עזרתי אותו להכין שיעורים
✓ עזרתי לו להכין שיעורים
הפועל "עזר" בא עם ל: עוזרים למישהו. לכן — לו, לא אותו.
פעלים ומילות היחס שלהם
| פועל | מילת היחס | דוגמה |
|---|---|---|
| עזר | ל | עזרתי לה |
| חיכה | ל | חיכינו להם |
| ביקש | מ | ביקשתי ממנו |
| פחד | מ | הוא פחד ממני |
| דיבר | עם | דיברתי איתם |
| פגש | את | פגשתי אותה |
⚠️ "שלך" נכתב אותו דבר לאתה ולאת, אבל נקרא אחרת: שלך לבן, שלך לבת. כך גם לך, אותך ואיתך. בכתיבה בלי ניקוד, ההקשר אומר למי מדברים.
💡 לא בטוחים איזו מילת יחס? שאלו את הפועל שאלה: עוזרים למי? פוחדים ממי? מדברים עם מי? המילה שבשאלה היא המילה שמקבלת את הסיומת.
השלימו: "הספר הזה ___ — אני קניתי אותו"
התשובה: שלי. הספר שייך לי — של + אני = שלי.
השלימו: "ראיתי את דנה ודיברתי ___"
התשובה: איתה. מדברים עם מישהו: עם + היא = איתה.