כשמוסרים מה מישהו אמר, לא מצטטים אותו — מספרים. בעברית זה כמעט לא משנה כלום. באנגלית הפועל זז צעד אחורה בזמן.
הפועל זז אחורה
הווה הופך לעבר, עבר הופך לעבר מושלם, will הופך ל־would.
"I am tired" → He said he was tired.
לפני ואחרי
| ציטוט | מסירה |
|---|---|
| "I am happy" | She said she was happy |
| "I work here" | He said he worked there |
| "I will come" | She said she would come |
| "I saw him" | He said he had seen him |
גם מילים של מקום וזמן זזות, כי מי שמוסר עומד במקום אחר ובזמן אחר.
מילים שמשתנות
| בציטוט | במסירה |
|---|---|
| here | there |
| today | that day |
| tomorrow | the next day |
| this | that |
איך המסירה נשמעת במלואה
- She said she was tired. — היא אמרה שהיא עייפה. (במקור: I am tired)
- He said he would call me. — הוא אמר שהוא יתקשר אליי. (גם you הפך ל־me. במקור: I will call you)
- They said they lived there. — הם אמרו שהם גרים שם. (גם here הפך ל־there. במקור: We live here)
⚠️ אחרי said לא בא סימן שאלה ולא סדר של שאלה. "He asked where did I live" שגוי — במסירה חוזרים לסדר הרגיל: "He asked where I lived."
היא אמרה שהיא תבוא.
✗ She said she will come.
✓ She said she would come.
הפועל זז אחורה: will הופך ל־would.
מה המסירה של: She said, "I am busy"?
התשובה: She said she was busy.. הווה הופך לעבר.
💡 אם מה שנאמר עדיין נכון תמיד — "The earth is round" — מותר להשאיר בהווה. הכלל הוא לא חוק ברזל.